הפעלה נכונה של תנורי חימום אינפרא-אדום בחדרי ריסוס
בילינו זמן מה בביקור בכ-2,000 מחלקות לציפוי מתכות. למה? כדי להבין מדוע כל כך הרבה מנורות אינפרא-אדום “סטנדרטיות” נכשלות כשהן נמצאות בסביבה אמיתית של ייצור מתכות.
רוב המנורות שניתן לרכוש בחנויות אינן מיועדות להתמודד עם הלכלוך והשינויים התמידיים בטמפרטורה שקיימים במחלקות ייצור עמוסות. הן פגיעות מדי. לכן, לקחנו את כל מה שראינו באותן מחלקות והשתמשנו בו כדי לבנות מחדש את המנורות שלנו.
עוצמת החשמל והמתח: האיזון הנכון
כשמצפים מתכות, יש צורך שהחומר יתחמם במהירות, כדי שהציפוי יתייבש מבלי לפגוע בחלק עצמו. זו הסיבה שצריך עוצמת חשמל גבוהה.
אם משתמשים במנורה עם מתח גבוה – למשל 400V – החימום יהיה מהיר מאוד. זה אומר שזמני העבודה יקצרו, וניתן יהיה לעבד יותר חלקים.
אבל יש בעיה: מתח גבוה יוצר לחץ רב על החיבורים החשמליים. אם החיבורים אינם חזקים מספיק, הם יישרפו מוקדם מדי. זו בעיה שצריך לפתור.
חומרים שעמידים באמת
רוב האנשים בוחרים בקוורץ – זו האפשרות הסטנדרטית. אבל לקוורץ יש בעיה: הוא נוטה לאגור לכלוך.
כשחלקיקי הצבע נדבקים למנורה, נוצרים אזורים חמים. אזורים אלו גורמים לסדקים, ואז המנורה נהרסת. כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בציפויים מיוחדים. הם עוזרים להעביר את החום למקומות הנכונים, ובנוסף הם מגנים על המנורה מפני הלכלוך.
לגבי החיבורים, אנו משתמשים בבסיסים מסוג R7 או Sk15. למה? כי הם עובדים טוב. הם יכולים להחליף את החיבורים הקיימים ברוב המערכות התעשייתיות.
ניתן להחליף מנורה שנהרסה תוך כמה דקות, ולחזור לעבודה. ראינו יותר מדי מחלקות שאיבדו זמן רב בגלל חיבורים מיוחדים שדרשו התערבות של מומחה. זו בזבוז זמן.
התמודדות עם תנאי העבודה הקשים
מנורות אלו נוצרו כדי לעמוד בתנאי עבודה קשים. בחדרי ריסוס יש עשן כימי ורעידות תמידיות. זו סביבה קשה מאוד.
שינינו את האורך והעוצמה של המנורות, כדי שהחום יפגע בחלק באופן אחיד. אין אזורים קרים, ואין קצוות שנשרפים.
דבר אחרון: יש לעקוב אחר מאווררי הקירור. אם המאווררים אינם מסוגלים לפלוט את החום, חיי המנורה יקצרו משמעותית. יש לוודא שזרימת האוויר מתאימה לעוצמת החשמל. אחרת, יהיה צורך להחליף את המנורות כל שלושה חודשים, וזה לא מה שאף אחד רוצה.